תאורה פוטוביולוגית
אם אתם מתכננים לרכוש גופי תאורה חדשים, יתכן כי נתקלתם במושג של
תאורה פוטוביולוגית או הכרזות שונות לגבי בטיחות של סוגי תאורה כאלה או אחרים. אם אתם רוצים להבין במה המדובר ולהיות בטוחים כי תקנו תאורה בצורה חכמה, הכנו עבורכם את המאמר הזה.
מהם סוגי הקרינה שיש בתאורה טבעית ומלאכותית
כל מקור אור, טבעי או מלאכותי יוצר קרינה מסוגים שונים. קרינה יכולה להיות מייננת (מסוכנת לבריאות מאחר ויכולה לחולל שינוי ב-DNA) ולא מייננת שלרוב אינה מסוכנת. ההבדל בין סוגי הקרינה השונים קשור באורך הגל האלקטרומגנטי שלהם שנמדד ביחידות הרץ. באופן כללי, ככל שאורך הגל קצר יותר כך הקרינה מסוכנת יותר בגלל אנרגיה גבוהה יותר.
קרינה מייננת:
- קרינת גמא: המסוכנת ביותר ושאינה נראית לעין. אורך הגל שלה היא כגודל של גרעין של אטום בודד.
- קרינת X: מוכרת יותר כקרינת רנטגן, לא נראית לעין ומסוכנת לבריאות בחשיפה ממושכת. אורך הגל שלה היא כגודל של מספר אטומים בודדים.
- קרינה אולטרה סגולית: גם לא נראית לעין ופחות מסוכנת אלא בחשיפה ממושכת מאוד. קרינה אולטרה סגולית מוכרת לנו בעיקר מקרינת השמש והיא הסיבה שמקבלים כוויות שמש בחשיפה ממושכת.
קרינה לא מייננת - אינה מסוכנת לבריאות:
- קרינת אור נראה לעין: כולל אור השמש (מלבד קרינה אולטרה סגולית), נורות ליבון, אש, מקלוני תאורה, לד, זיקוקים, אור לייזר, פלורסנט, אור הירח ועוד. כל אלה אינם מסוכנים, אך בחשיפה ממושכת מאוד גם הם עשויים לגרום לבעיות בריאות.
- קרינה אינפרה אדומה: מוכרת לכולנו מהשלטים השונים שלנו כמו שלט הטלוויזיה, כבלים אופטיים, מצלמות אינפרה אדום (מגיבות לחום), מכשירי חימום עם סלילים, כיריים אינפרה אדום, מדחום אינפרה אדום, מכשירי ראיית לילה ועוד.
- קרינת מיקרו גל: מוכר לכולנו מתנורי המיקרוגל הפרקטיים אך היא גם קיימת במערכות איתור GPS, ווי-פיי, בלוטות', רדארים, תקשורת לוויינית וגם מכשירים רפואיים שונים. בשימושים האזרחיים אינה נחשבת כמסוכנת.
- קרינת רדיו וקרינה בתדירות נמוכה ביותר (אורך גל רחב). אלה לא נראים לעין ולא נחשבים כמסוכנים לבריאות. משמשים לשידורי רדיו וטלוויזיה, מערכות ניווט, מערכות שליטה אווירית ועוד.
מהם הגורמים שמגיעים מתאורה המשפיעים על בריאותנו
הגורמים שיכולים להשפיע על הבריאות בתאורה הם סוג הקרינה שהיא מפרישה ואורך זמן החשיפה אליה. כיום נושא זה נמצא תחת מערכות בדיקה ותקן לכן כאשר רוכשים תאורה בישראל, חשוב לוודא שהיא עומדת בתקן כך שהיא לא תהווה סכנה לבריאות שלכם.
בנוסף, סוגי תאורה שונים יכולים גם להכיל חומרים מסוכנים לבריאות. למשל נורות פלורסנט מכילות כספית שהוא חומר מאוד מסוכן. פליטת חום מתאורה גם משפיעה על הבריאות שלנו, באופן ישיר עם נורות שמתחממות מאוד כמו נורות ליבון, נורות הלוגן וכדומה, שמגע בהן כשהן פועלות יכול להסתיים בכוויה.
נורות לד כיום מהוות חלופה מעולה, הן לא פולטות קרינה מסוכנת, לא מכילות חומרים מסוכנים לבריאות, לא פולטות חום והן גם חסכוניות מאוד עם צריכת חשמל מזערית.
מה זה תקן בטיחות פוטוביולוגי לתאורה
תקן בטיחות פוטוביולוגי מוגדר בישראל כתקן מספר 62471, והוא מגדיר וממיין את נורות התאורה לפי רמת בטיחותן לבריאות האדם. התקן מגדיר את רמת החשיפה הבריאה לקרינה מתאורה כך שיצרנים יכולים להיעזר בהנחיות מדויקות לייצור נורות וסימון המוצר.
קטלוג סוגי התאורה לפי התקן הפוטוביולוגי מתבצע לפי רמות:
- ללא סיכון פוטוביולוגי עם שימוש בתאורה ביתית. מוגדר כ-RG0
- סיכון פוטוביולוגי נמוך בשימוש נורמלי בתאורה ביתית. מוגדר כ-RG1
- סיכון פוטוביולוגי בינוני: בשימוש בתאורה ביתית, לא נחשב כסיכון לתגובה שלילית לקרינת האור או אי נוחות תרמית. מוגדר כ-RG2
- סיכון פוטוביולוגי גבוה בחשיפה אפילו רגעית. מוגדר כ-RG3
